שיתוף מרתק מיצירת בטאון לסמינר בי"ע החדש אלעד:
אז כך,
הבטאון יצא לכבוד ערב אמהות בנושא "עד עלות השחר",
קצת מופשט, אבל הרעיון בכללי היה מאבק בתחומי האפור עד לנצחון.
לעלון רצינו לתת שם אחר, ואחרי הרבה מחשבה הגענו ל"כנפי שחר",
ציטוט מתוך הפסוק בתהילים: "אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם"
זו הייתה כריכת העיתון:

יצרתי בלאונרדו (פלטפורמת בינה מלאכותית ליצירת תמונות)
תמונה בסגנון ואן-גוך שמבטאת מאבק בין כוחות רע וטוב בשעת עלות השחר. יש?
הלאה, לעמודים הפנימיים (ההנחייה הייתה מכובד, מכובד, מכובד. הצלחתי?):

בעידן של בינה מלאכותית, אפשר להגיע לתוצרים מדויקים כמו שלא היה אפשר מעולם.
קחי לדוגמא את הסיפור הזוכה בעיתון: "מאה כדים של דמעות",
סיפור מרתק על אישה בתקופה בבלית שיוצרת כדים, ולאחר שנודעו לה שישמשו לעבודה זרה,
היא מנפצת את כולם, למרות מצבה הכלכלי הקשה (אחח, הרסתי את הסיפור).
בכל מקרה, רציתי תמונה מדויקת של כדים מנופצים.
בשלב הראשון ביקשתי מהבינה ליצור כדים עתיקים מנופצים.
זו הייתה התוצאה:
.png)
ממש לא מה שהתכוונתי, אבל כך עובד התהליך עם בינתנו,
בכל יצירה מדייקים יותר את ההנחיות, עד לתוצר המושלם.
אז הסברתי לה שאני מעונינת באיור של כדים, ושיהיו עליהם עיטורים בסגנון בבלי:
.png)
זה היה יפה, אבל לא ביטא את מאה (!!) הכדים שהאשה ניפצה.
הוספתי בהנחייה: מאה כדים מנופצים.
.png)
אופס, מרוב התרגשות בינה שכחה את העיטורים על הכדים.
הזכרתי לה שמאת הכדים המנופצים צריכים להיות מאוירים בסגנון בבלי עתיק.
והנה:
.png)
מאה (נניח, לא ספרתי. אבל אפשר להרגיש את הכמויות) כדים יפייפים מנופצים.
בחרתי כמובן בתמונה השמאלית. מזהה אותה בעמודי העיתון הפנימייים?
עוד דוגמא מהממת לתוצרי בינה, היא במדור הזה:

מדור של שו"ת תלמידות ומורות.
כדי להקליל אותו קצת, הוספתי תמונות אוירה בהתאם לשאלות.
מה שמדהים זה, שאפשר לייצר תמונות זהות לחלוטין, באותה שפה,
כי הדבר היחיד ששניתי בהנחייה לתוכנה היה האלמנט בתמונה, תוך השארת כל המרכיבים האחרים.
מבינה?
לדוגמא, ההנחייה היא: איור בצבעי מים, בסנון מופשט ואומנותי, בגווני שקיעה רכים, מלא השראה ורוך של ________
כאשר ה________ משתנה מתמונה לתמונה.
נכון מקסים?
מה עוד אהבתי בבטאון "כנפי שחר"?
את המדור השיווקי הזה, שמתאר פרויקטים של הסמינר והוא מרשים בקטע אחר:

את הקומיקס המתוק והרעיונסטי שלהם:

את השילוב של ציורים של הבנות בכל פינה פנויה ולא פנויה, כמו במדור היועצת:

ואת הפינה המכבדת הזו, שנתנה במה לכל היצירות שלא נכנסו לעיתון:

ומה אומרים שם, באלעד?
העיתון יצא נדיר בסדר גודל
והעלה דמעות בעיניה של המנהלת….
לא נשארו עותקים – איכשהו הצלחתי להגניב לי שני עיתונים
הכל הכל נלקח הלאה
קיבלת מחמאות רבות!!!
זה משהו אחר לראות את זה מודפס…
פתאום זה נהיה משהו אמיתי.
את גרפיקאית נדירה
היה כל כך כיף לעבוד איתך!
והעלה דמעות בעיניה של המנהלת….
לא נשארו עותקים – איכשהו הצלחתי להגניב לי שני עיתונים
הכל הכל נלקח הלאה
קיבלת מחמאות רבות!!!
זה משהו אחר לראות את זה מודפס…
פתאום זה נהיה משהו אמיתי.
את גרפיקאית נדירה
היה כל כך כיף לעבוד איתך!
איזה משמח. גם לי היה מעורר השראה לעבוד איתם.

עיתון בית ספרי הוא במה כל כך מדהימה לתלמידות,
הוא שיווקי, מחבר, מקשר, מעצים ונותן כוחות,
לבנות (כמובן!), להורים, לצוות ואפילו להנהלה.
חכי עד שתמששי בעצמך את התוצר המודפס שלך ותגידי את זה גם 

להתראות!