אחד הקונפליקטים העיקריים שצצים לקראת חופשה,
הוא האתגר איך להשאיר את הבנות קשורות ומחוברות לבית הספר (ולערכיו. אלא מה?), גם בה.
יש לא מעט דרכים לעשות את זה טוב:
דרך המרחב הקולי, מבצע אטרקטיבי, לימוד משותף, חוברות חופש לימודיות (סתם
)
וכמובן- להוציא אותן עם עיתון ביד.
למה עיתון?
כי עיתון הוא פלטפורמה כתובה, מודפסת,
(נכון יש משהו מרגש בניחוח הדפוס הטרי? בטח בעידן הדיגיטלי שלנו)
הוא מגיע עם הבנות הביתה. הוא שם כדי שיקראו אותו שוב ושוב.
ולא רק הבנות מתחברות ומקבלות במה, משוב וזקיפת גב,
גם ההורים ושאר בני הבית מתוודעים לפעילות העשירה שלכם, לערכים, ליוזמות ולמה שבאמת חשוב.
בתיכון קרית שמואל, בחרו שוב להוציא את הבנות לחופשה עם עיתון ביד.
את "ק"שורה"- העיתון שלהן, אני מכירה לא מהיום.
שנה שעברה הוצאנו כמה עלונים מקסימים.
הנה הצצה קטנה אליהם:
.png)
.png)
.png)
.png)
מה שכיף בהוצאה חוזרת של עיתון,
זה שהגריד (כלומר- הבסיס והקו העיצובי) כבר קיימים,
ומה שצריך זה לרענן, לשנות וליצור משהו חדש, רק על בסיס העיצוב הקודם.
זו הסיבה שלא כל כך נבהלתי כשבילה, המורה האחראית על העיתון,
כתבה לי מייל וביקשה להוריד עיתון בן 20 עמודים לדפוס.
הדד-ליין שלנו היה משהו כמו יומיים, שלושה.
הזוי? כמעט. עם הרבה סיעתא דשמיא זה אפשרי.
הנושא של העיתון הוא גאולה שלמה,
קודם כל יצרתי תמונת שער בליאו. תתפלאי, אבל מסתבר שהוא יודע קצת תנ"ך,
כי כשביקשתי ממנו: An illustration in a naive, ancient style, depicting the exodus of the people of Israel from ancient Egypt to the Sinai desert, as described in the book of Exodus, הוא יצר לי את התמונה המקסימה הזו:
.jpg)
והנה היא מתפקדת בתור שער קסום לגיליון:
.png)
לעבוד עם בילה, המורה האחראית על העיתון בק"ש, זה תענוג אמיתי.
והתכנון המוקדם והיעיל שלה, הוא זה שעוזר בפועל ליצירה המהירה של העיתון.
לאחר שקיבלתי ממנה את המייל הבא:
.png)
היה קל ופשוט ליצור את התבנית לעיתון, שכאמור- בנויה על בסיס העלונים הקודמים-
מבחינת הסגנון העיצובי, שמות המדורים, הגופנים וכו'.
החומרים התחילו לזרום. שוב, כדרכה בקודש, הכל כבר אחרי הגהה ומוכן קומפלקט לעיצוב.
מיותר לציין כמה זמן ואנרגיה זה חוסך, נכון?
תראי איזה מקסים זה נהיה, ברוך ה':










פה תוכלי להנות מחווית דפדוף כמעט אמיתית (רק בלי ריח של דפוס טרי. מתנצלת).
הלא ייאמן קרה, והעיתון הזה ירד לדפוס תוך יום וחצי, תודה לה'!
או כמו שבילה מתארת:
"הזריזות המטורפת והבלתי נתפסת בה הרמת לנו גיליון של עשרים עמודים!
סיפור של יום וקצת, הזוי בעיני!!!
ויותר מזה, את פשוט קולטת את הנפשות הפועלות, יודעת להתאים סגנון, לקלוע לטעם. את מקבלת בסבלנות תיקונים,
והעניין שאת לא רק גרפיקאית אלא גם כותבת, בפירוש נותן ערך מוסף,
כי התיקונים וההוספות זורמים לך אולי אפילו בלי שאת שמה לב…"
תודה! ב"ה. 
מקוה להתראות איתם בעיתונים הבאים.