הוא האתגר איך להשאיר את הבנות קשורות ומחוברות לבית הספר (ולערכיו. אלא מה?), גם כשהן לא בבית הספר.
יש לא מעט דרכים לעשות את זה טוב:
מרחב קולי, מבצע אטרקטיבי, לימוד משותף, חוברות חופש לימודיות (סתם
וכמובן- להוציא אותן עם עיתון ביד.
למה עיתון?
כי עיתון הוא פלטפורמה כתובה, מודפסת,
(נכון יש משהו מרגש בניחוח הדפוס הטרי? בטח בעידן הדיגיטלי שלנו)
הוא מגיע עם הבנות הביתה. הוא שם כדי שיקראו אותו שוב ושוב.
ולא רק הבנות מתחברות ומקבלות במה, משוב וזקיפת גב,
גם ההורים ושאר בני הבית מתוודעים לפעילות העשירה שלכם,
בתיכון קרית שמואל, בחרו שוב להוציא את הבנות לחופשה עם עיתון ביד.
את "ק"שורה"- העיתון שלהן, אני מכירה לא מהיום.
שנה שעברה הוצאנו כמה עלונים מקסימים.
הנה הצצה קטנה אליהם:
.png)
.png)
.png)
זה שהגריד (כלומר- הבסיס והקו העיצובי) כבר קיימים,
ומה שצריך זה לרענן, לשנות וליצור משהו חדש, רק על בסיס העיצוב הקודם.
זו הסיבה שלא כל כך נבהלתי כשבילה, המורה האחראית על העיתון,
כתבה לי מייל וביקשה להוריד עיתון בן 20 עמודים לדפוס.
הדד-ליין שלנו היה משהו כמו יומיים, שלושה.
הזוי? כמעט. עם הרבה סיעתא דשמיא זה אפשרי.
הנושא של העיתון הוא גאולה שלמה,
קודם כל יצרתי תמונת שער בליאו. תתפלאי, אבל מסתבר שהוא יודע קצת תנ"ך,
כי כשביקשתי ממנו: An illustration in a naive, ancient style, depicting the exodus of the people of Israel from ancient Egypt to the Sinai desert, as described in the book of Exodus, הוא יצר לי את התמונה המקסימה הזו:
.png)
והתכנון המוקדם והיעיל שלה, הוא זה שעוזר בפועל ליצירה המהירה של העיתון.
לאחר שקיבלתי ממנה את המייל הבא:
.png)
היה קל ופשוט ליצור את התבנית לעיתון, שכאמור- בנויה על בסיס העלונים הקודמים-
מבחינת הסגנון העיצובי, שמות המדורים, הגופנים וכו'.
החומרים התחילו לזרום. שוב, כדרכה בקודש, הכל כבר אחרי הגהה ומוכן קומפלקט לעיצוב.
מיותר לציין כמה זמן ואנרגיה זה חוסך, נכון?
תראי איזה מקסים זה נהיה, ברוך ה':
.png)
.png)
.png)
.png)
.png)
.png)
.png)
.png)
.png)
או כמו שבילה מתארת:
"הזריזות המטורפת והבלתי נתפסת בה הרמת לנו גיליון של עשרים עמודים!
תודה! ב"ה
.png)

.png)