אלול השנה בתיכון שפתי רננות בנתיבות נבנה מתוך חלום גדול:
להפוך את שנת הלימודים למסע עם יעד ברור.
לבנת, הרכזת שאני כל כך אוהבת לעבוד איתה,
שיתפה אותי ברעיון שעמד בבסיס כל השנה:
"רציתי השנה ללכת על קונספט של מסע…
נתיבים שיתחלק ל־10 חודשים וכל חודש יהיה נושא מסוים שמתחבר עם החודש עצמו…
שנוסיף בו למידה חווייתית לבנות יראת שמים אמיתית, ולבנות את עצמנו ולהגיע לקרבת ה'."
ברגע ששמעתי את זה, ידעתי שיש כאן משהו גדול.
זה אגב, אחד הדברים שמאפיינים את התיכון המקסים הזה:
בנייה של נושא שנתי אמיתי, כזה שמלווה את כל השנה ונותן מסגרת לכל התוכן.
את השם הביאה לבנת: שואפת.
כסלוגן, היא הציעה: "שפתי רננות – בדרך אל היעד",
ואז גם נפל לנו האסימון-
שפתי ותשפ"ו- זה אותיות של שואפת!

משם הכל התחבר וזרם.
כתבתי את התוכן לחוברת:
19 שיעורים מקיפים, כל אחד מחולק לארבעה חלקים בקונספט וויז:
מיקום \\ מן המקורות
בחלק הזה הובאו ציטוטים מגדולי הדורות על קרבת אלוקים, על הדרך להגיע אליה, על אלול ותשובה.
הכל מוכן, צאי לדרך \\ מתחברות במילים שלנו
החלק הזה הסביר וביאר את החלק הקודם, במילים פשוטות וברורות
שיתוף נסיעה \\ בואי נדבר על זה
שאלות מעוררות לפתיחת דיון בכיתה
מחשבת מסלול מחדש \\ בואו נהיה מעשיות
הצעה לקבלה מעשית יומית, לפי הנושא הנלמד
.png)
השפה הגרפית הייתה אמורה להיות של מסע, טיפוס הרים,
תרמיל, מקל ואייקון מיקום בראש ההר.
נהניתי מהכוונה הברורה של אושרת, המנהלת:
"ההר לא צריך להראות אוורסט, אלא משהו קרוב עם שביל ברור וסלול עד לראשו,
כזה שהתלמידות שלנו יראו שבאמת אפשר לטפס עליו!"
קדימה-
.png)
ובכריכה האחורית: הלו"ז העשיר של ימי הרחמים והסליחות בשפתי, ימים של שאיפות!
.png)
להשלמת הרעיון, שמשונית ענק בכניסה- ברוכות הבאות!
.png)
ויש ארבע שמשוניות מפוזרות, עם ציטוטים מעשירים בנושא קרבת אלוקים:
.png)
וכמובן, מסך פתיחה שילווה את כל ההרצאות והכנסים:
.png)
ליום הפתיחה, לבנת ביקשה טיפ-טיפה גיון:
היא קנתה כוסות צבעוניות שמילוי בחטיפים שווים לבנות,
ורצתה שהעיצוב יתאים.
אז שמרתי על העיצוב והשפה, ורק שיניתי גוונים, בול בהתאמה לצבעי הכוסות:
מסך פתיחה צבעוני:
.png)
מיתוג מפדבק לכסא:
.png)
ומדבקה לכוס:
.png)
ואי אפשר בלי סיפור כיפי לסיום:
יומאחד, הרבה אחרי שפרויקט שפתי ירד לדפוס,
אני מקבלת מייל משירה:
"שלום לך! ראיתי באחד מבתי הדפוס ,
הדפסה של חוברת לימוד יומי לאלול של מוסד מסוים
ומאוד התרשמתי וראיתי שכתוב שזה שלך
רציתי לדעת מה המחיר של זה"
רציתי לדעת מה המחיר של זה"
מסתבר ששירה גם מנתיבות, ושם היא נחשפה לחוברת.
הצעתי לה כל מיני הצעות, החל מלכתוב וכלה ברכישת חוברות מכל מיני שנים,
אבל לא. שירה אהבה את שואפת.
היא דיברה עם לבנת ורכשה ממנה את החוברת,
לי נשאר רק לשנות לוגו 
איזה כיף לדעת שהולכים להנות ממנה בעוד מקום!
ולבנת מדווחת:
"הבנות התעלפו מכל השילוט המטריף והיום הן התחילו ללמוד את החוברת
ו… וואואואואו הן היו מרותקות!
תודה ענקית! אין עליך!"
תודה ענקית! אין עליך!"
תודה, ב"ה!
אלול קרוב ומלא שאיפות לכולנו 