לאחרונה התעוררתי לחשוב על ההשקעות העצומות שלכן,
מנהלות, רכזות ומורות מובילות,
בפעילות חברתית מעצימה, מושקעת ואיכותית.
תקשיבו, זה כסף. זמן. מאמץ. לוגיסטיקה.
וביננו, זה לא התפקיד הרשמי של בית הספר,
הרי באנו ללמד. לא?
לא.
באנו לחנך.
ובחינוך משקיעים.
ואת החינוך מנסים להחדיר בכל דרך אפשרית, העיקר שייכנס.
והוא שווה כסף. ושוה זמן. ומאמץ. ולוגיסטיקה.

והנה כמה תשובות מדהימות שקיבלתי במענה לשאלה בכותרת:
למה לדעתך חשובה כל כך הפעילות החברתית?
חלק גדול מהתשובות התייחסו כמובן, לפן החינוכי:
כמה פשוט, ככה נכון. אנחנו מחפשות את כל הדרכים לחנך. זו אחת מהן.
הם כמעט לא זוכרים כלום מבחינת התכנים הלימודיים.
מה שנצרב בזכרון וממילא גם משפיע זה החוויות הרגשיות.
ברור שהפעילות החברתית היא כלי חוויתי אדיר להעברת המסרים.
ואותו רעיון במילים קצת שונות:
התלמידות קונות אותם בלי חסימות…
ולסיכום:
נצרב נכנס ומשפיע הרבה ועמוק יותר
תשובות נוספות התייחסו לחשיבות החיבור והפטריוטיות:
לגמרי. ההנאה יוצרת עניין, חיבור ושייכות.
ולמה הפטריוטיות בעצם כל כך חשובה?
הפעילות החברתית גורמת לתלמיד להיקשר למוסד החינוכי, וממילא לערכים שהוא מייצג,
לא סתם קראת לעצמך "פטריוטית"…
נכון 🙂
חוץ מזה, פשוט חשוב שהבנות תחוונה הנאה וכיף. הנה:
ככל שתלמיד נהנה יותר, הוא מקבל מוטיבציה…
היבט נוסף ומשמעותי, הוא היכולת של התלמידות להתבטא בתחומים נוספים- מלבד לימודים, ולהוציא יכולות מהכוח אל הפועל:
של כככווולללםםם,
ובמיוחד של תלמידים שבמערכת הלימודית אינם מצליחים להביא את עצמם,
וכאן הם יכולים לבא לידי בטוי בריקוד, שירה,
איור, בימוי, דרמה,
כושר ארגון וכו'…
ובקצרה:
ועוד שני היבטים מקסימים:
אלא גם יחס נעים ואחר אחרי צוהריים, שבת וכו'

אני השתכנעתי 🙂
מקוה שקיבלת גם את כוחות להמשך עבודת הקודש הזו.
היא באמת חשובה,
והקרן? קיימת.
בהצלחה! מחזיקה לך אצבעות.
תגובה אחת
התחברתי.
ועוד משהו-
בית הספר צריך להיות מקום שכייף לבוא אליו.
יש בתים לא פשוטים.
החיים דורשים את שלהם.
ולילדות ולנוער מגיע מקום שפשוט כייף להיות בו.