הנני! 👑 מה אפשר ללמוד מעלוני השבת המדהימים בתיכון חיפה?
גם את חלמת פעם להוציא עלון שבועי בבית הספר?
עלון הוא חלומה של כל מנהלת ורכזת חברתית,
(דיברנו על זה כבר, אבל באמת ש)
אין כמו מוצר מודפס, פרי עטן של הבנות, שהולך איתן הביתה.
אני מכירה בית ספר מדהים שמוציא מדי חודש,
בהתמדה ראויה לציון, עיתון ממש מתוק.
אבל ביננו, זה לא כל כך מצוי.
עיתון הוא לרוב יוזמה שמתחילה בוואו גדול, ואז דועכת. וחבל.
בתיכון חיפה החליטו אחרת,
ואפשר בהחלט ללמוד מהדרך החכמה שלהם,
המורכבת, לדעתי, מ-4 אבני דרך להצלחה:
1.
 דבר ראשון: עלון:
עמוד A4 דו צדדי, זה משהו שאפשר בהחלט לעמוד בו מדי שבוע.
2.
שנית, מוגבל בזמן:
העלון יוצא במשך שישה שבועות ברצף עד פסח
ספירת העומר, לשם הדוגמא,
היא הזדמנות אידיאלית המוגבלת בזמן להוציא עלון כזה, ברוח התקופה.
3.
שלישית: האצלת סמכויות: 
בכל שבוע כיתה אחרת (באמצעות נציגות כיתתיות) הייתה אחראית על התוכן.
4.
רביעית, כדי שימשוך ויעניין:
העלון מחולק לכבוד שבת, ביום שישי, בתוספת 'עונג שבת'. שוב- בחסות הכיתה האחראית.
את האחריות והיוזמה להפקת העלון לקחה על עצמה מורת 'הנני' בתיכון,
שחיפשה עוד דרך לקשר את הבנות לשיעורים הכל כך חשובים של 'הנני'.
(ולמי שלא מכירה, 'הנני' הוא ארגון עולמי בו נמסרים בתדירות שבועית
שיעורי השקפה בנושא הטכנולוגיה,
שנותנים כלים אמיתיים להתמודדות עם הניסיון,
באמצעות מודעות, בחירה והבנת האתגר)
העלון הראשון יצא בשבת פרשת כי תשא,
וחולק בהתרגשות רבה, לצד קוגל ירושלמי עסיסי, מלפפון חמוץ (טוב, אי אפשר בלי…) וקולה ממותגת:
בשבת הבאה, פרשת ויקהל,
הכיתה האחראית הגזימה לגמרי 🙂
לצד קפה ומאפה, חולקו עלוני השבת.
הנקודה היא שהבר לא היה מבייש חגיגת אירוסין מפוארת:
שימי לב איך ממתגים גם את הבר:
לבקשת הכיתה, הכנתי דגלונים קטנים שהודבקו על קיסם,
בצד אחד- לוגו הנני, ובצד השני הכיתוב 'מי לה' אלי'.
בנוסף, פוזרו עיגולים עם הלוגו על השולחן.
למה אמרתי עבודה פסיכולוגית?
תחשבי איזה מדהים זה.
בכל סופלה ובכל אלפוחרס, הבת מרגישה ש'הנני' זה טעים לה. זה כיף. זה מפנק.
לא מדהים?
הלאה, פרשת פקודי הפתיעו עם פופקורן וקולה (לצד הכיתוב 'אנחנו לא חיות בסרט😄')
לבקשתן, הכנתי קונוס ממותג לפופקורן.
שוב, תוצאה מדהימה באפס מאמץ: זה פשוט נייר מגולגל שהלוגו מופיע עליו בכיוונים ובצבעים שונים.
פרשת ויקרא התנגשה עם מסיבת פורים,
כך שהעלון חולק במסיבה עצמה, ללא תפאורה נלווית,
ובקונספט קצת שונה:
דבר הנשיאה העולמית, ותמונות מתוקות מהעלונים הקודמים בצד השני.
לטעמי, מה שהכי חשוב פה (חוץ מהתוכן המדהים בפנים) זה שהרצף לא נשבר.
גם ביום הפוך של מסיבה- עלון 'הנני' חולק והגיע לבתים:
פרשת צו התייחדה במדור תשבץ מורכב ומושקע, והעלון הוגש לצד פנקייקים לוהטים עם תוספות מפנקות:
והנה הגיליון האחרון, שחולק רגע לפני היציאה לחופשת פסח, בפרשת שמיני,
לצד חטיפי שוקולד ממותגים, עם הכיתוב: תוספת קטנה לכוח שקיים ב-D.N.A שלך!
התוצאה המרגשת הייתה שהבנות פשוט זינקו בכל יום שישי בתחילת ההפסקה מהכיתות,
ורצו לקרוא את העלון השבועי (וגם להתכבד 🤪 כמובן!)
בנות לקחו עלונים נוספים כי "גם אמא שלי רוצה שיהיה לה"
ולמרות שהדפיסו בכמות גדולה, היו לא מעט שבועות שכל העלונים נחטפו.
איזו עבודה חינוכית מדהימה!
התרגשתי מאד להיות שותפה קצת לדרך 🤗
וכמו שכתבתי בהתחלה, גם לגלות שיש דרך להוציא עלון מלא תוכן עשיר בעקביות,
ולעמוד במשימה הזו בכבוד. ובגדול.
בהצלחה לכולנו!

יש לך מה לומר? תגובות פטריוטיות כאן:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גם אלו מרתקים ממש:

למה לדעתך חשובה כל כך הפעילות החברתית? 🤔
לאחרונה התעוררתי לחשוב על ההשקעות העצומות שלכן, מנהלות, רכזות ומורות מובילות, בפעילות חברתית מעצימה, מושקעת ואיכותית. תקשיבו, זה כסף. זמן. מאמץ. לוגיסטיקה. וביננו, זה לא התפקיד הרשמי של בית
כך קיבלו את התורה בסמינר אשת חיל- סערט ויזניץ 👰💐 מוזמנת להציץ:
בסמינר "אשת חיל", החליטו להשקיע ביום עיון ממותג לקראת שבועות. השם המרגש שנבחר הוא "כלה קרואה בנעימה", מתוך הפיוט "קל מסתתר", והקונספט כולו היה הכנות לחתונה והחתונה עצמה: ברכי,
עוד יותר טוב, ועוד יותר טוב! | שיתוף מאחד המחנות הטובים ביותר 🤩
הצצה לסמינריון חורף המופלא של תיכון עכו: "עוד יותר טוב". איך לא בעצם? עוד יותר טוב זה הפלייליסט של התקופה... כך נכנסנו להשראה בסגנון של הקליפ: דסי, הרכזת, ואני
נערה נעלה נעלה נעלה 👠👢 מחנה חורף הזוי בסמינר בחולון
עדן כתבה לי עוד לפני חנוכה את המייל הבא: "קודם כל- אני ממש נהנית מהשיתופים! נותנים השראה מהממת! והעיצוב מטריף!!!!! תגידי, מה המחיר מינימום ללוגו? אני רוצה לדעת אם
לביאות – עיתון שצמח מתוך היער 🦁🌳
לפעמים פרויקטים נולדים מתוך רעיון מסודר ומתוכנן, עם רשימות מאורגנות ולו"ז קצוב... ולפעמים מתוך הלב. הפעם זה היה הלב. "אנחנו רוצות להוציא בע"ה עיתון קיץ", כתבה לי שרון, מחנכת